ספר מצוות קטן, רמזים קפ״ד

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

184 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות גרושין פ"א סמג עשין סימן כ טור א"ע סימן קיט לגרש את האשה דכתיב דברים כב כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. ערות דבר כגון עוברת על דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה. ולא קוצה לו חלה. ונודרת ואינ' מקיימת. וכגון עוברת על דת יהודית שיוצאה בשוק וראשה פרועה אפילו קלתה על ראשה אם יצא לרשות הרבים. ולדידן סבכה שקורין קופי"א במקום קלתה: אבל מחצר לחצר דרך מבוי שרי וטוה ורד כנגד פניה. פירש רבינו חננאל שטווה צמר אדום כנגד פניה כדי שיפול אדמומית על פנים ומשחקת עם הבחורים. ואמרו בתוספו' שצריך התראה להפסידה כתובתה. ואם לא התרו בה יוצי' ויתן כתובה ומתקנ' רבינו גרשון ואילך אינה יוצא' על אלו. אלא אם כן יש עדים בדבר ואמרו רבותינו למדנו עיקר גירושין מן התורה והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה מלמד שאינו מגרש אלא מרצונו ואם נתגרש' שלא מרצונו אינ' מגורש' אבל האש' מתגרש' אפי' שלא ברצונה אבל יש שכופין להוצי' מוכה שחין ובעל פוליפוס פי' הריח הפה וכופר באלהי ישראל ומכריחין אותו ע"י גוים לעשו' מה שיאמר לו ישראל וצריך שיאמ' רוצה אני ויבטל מודעי קודם הנתינ' וכיצד ביטול מודעא שיאמרו העדים אמור לפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמים לבטל הגט הרי הם בטלים והוא אומר הן. וגם יקראו הגט ב' פעמים אחת קודם נתינה ואחת אחר נתינה: וכתב מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב ולא בדבר אחר ובכלל זה צריך שיהא הדיו והקלף משל בעל. גם אמרו חכמים בפרק גט פשוט שצריך שיפרע הבעל שכר הסופר והדיו אלא התירו חכמים שתפרע האשה שכר הסופר שלא יעגנה ותקנו חכמים שכר זה לבעל דהפקר ב"ד הפקר ומתקיים בזה ונתן כמו שאמרו בגיטין פ"ב לה שיהא נכתב לשמה ועוד דרשינן וכתב לה ולא לה ולחברתה שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד. ספר כריתות שיהיה ענין אותו ספר כתוב מדברי הגירושין. כדאמרינן לספירת דברים הוא דאתא וגם דרשינן מכריתות דבר הכורת בינו לבינה שלא ישים שום תנאי בגט: ונתן בידה מלמד שאינה מתגרשת עד שיתן גט לידה או ליד שלוחה שהוא כידה או לחצר' שהו' כידה אבל אם היה מונח הגט על גבי קרקע ואמר לה טלי גיטיך מעל גבי קרקע הרי זה אינו כלום: וכן אם היה הגט קשור על ידו או על יד שלוחו ונטלתו משם אינו כלום אבל אם הרכין לה גופו או הטה ידו עד ששלפה הגט הרי זה גט: כתב לה איני בעליך איני אישך איני ארוסיך אינו גט דכתיב ושלחה מביתו ולא שישלח את עצמו: וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא דבר שמחוסר קציצה ונתינה אחר כתיבה: ולפיכך אם כתבו במחובר לקרקע אע"פ שחתמו העדים לאחר שתלשו ונתנו לה אינו גט וכן בקציצ' הקלף יש שפוסלין אם צריך למה שקצץ אך אם עשה כדי לנאות הגט הרי זה כמתעסק וכשר ואינו נותנו אלא בתורת גרושין: שנאמר ספר כריתות ונתן בידה משמע שיתן אותו בתורת ספר כריתות אבל אם נתנו לה בתורת שטר חוב או מזוזה וכיוצ' בו או שנתנו בידה והיא ישנה וניעורה והרי הוא בידה אינו גט ואם אמר לה אחר כך הרי זה גיטיך הרי הוא גט כדאמר רבי בפר' הזורק שהלכה כמותו: אמר לעדים ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר כנסי שטר חוב זה הרי זה כשר שהרי הודיע לשני עדים שנותנו בתור' גירושין ומה שאמר שטר חוב מפני שנכלם ממנה. המגרש צריך כשיתן הגט שיאמר ה"ז גיטיך או הא גטיך וכיוצא בו: ואם נתנה בידה ולא אמר כלום הרי זה פסול אבל אם היה מדבר עמה על עסקי גיטה מתחלה ואחר כך נתן גט בידה ולא אמר כלום הרי הגט כשר כרבי יוסי שאמר כן בפ"ק דקידושין: וצריך ליתן לה הגט בפני עדים כשרים שנאמר על פי שני' עדים יקום דבר ואפי' יהיו אותם החתומים בגט כשר: תניא רבי אליעזר אומר אף על פי שאין העדים חתומין בתוך הגט אלא שנתנו לה בפני עדים כשר דעידי מסירה כרתי ולא עידי חתימה דהלכה כרבי אליעזר דאמר אין עדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והני מילי בגיטין אבל במכירה אף עידי חתימה מועילים לבדם בלא עדי מסירה ואם היה מזוייף מתוכו פסול ונהגו העולם לכתוב בגט י"ב שיטין כמנין גט: והכותב צריך שיכתוב כדין ספר תורה שיהיו האותיות מוקפות גויל. ואם ניתן הגט בלא מוקף גויל אומר ר"י דאין לפוסלו בכך אכן אינן צריכות לזיון וכתב ולא וחקק מכאן שאם לא נעשה האות כתקנה כגון מדל"ת ה"א וכן כיוצא בו אין למחוק לקוצו של ה"א לתקנה לאות דלי"ת אבל אם נפל דיו אחר שנעש' האות כתקנ' אין לחוש בזה: וצריך שלא יעברו שתי אותיות מן התיבה חוץ לשיטה: ונהגו להקפיד אפי' אות אחת חוץ לשיטה: וצריך שלא יהיה שום טשטוש ולכלוך בקלף ולא יכתוב על המחק ואם כתב וקיימו כשר בדיעבד אם ניתן אבל אין נוהגין כן: וצריך לכתוב לשם האיש והאשה ולחתום לשמו ולשמה: וצריכים העדים להיות עם הסופר בשעת כתיבת שיטה ראשונה: וכן השליח של הולכה וצריך שיאמר הבעל לסופר ולעדי' כתבו וחתמו הרבה גטין כמו שתרצו שיהיו כשרים לדעת חכמי העיר כי שמא יכתבו גט כשר ולא יאבד ולא ינתן משום בני אדם שרוצים לפוסלו שלא כדין. ואחר שכשר הוא מן הדין יש לומר עשו עדים שליחותן: ואף בזה יש מגמגמים ואומרים שצריך לבעל לצוות לסופר ולעדים על כל גט וגט והכל כשרי' לכתו' הגט אפי' חש"ו אם גדול עומד על גבן ומלמדן : והמביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם: אבל אם הבעל מביאו אין צריך: וכן שנים שהביאו גט ושניהם שלוחין אין צריכין: וכשהשליח מביא גט יאמר הרי זה גטיך מפלוני בעליך והרי את מגורש' ממני. והרי את מותרת לכל אדם ובתוך כדי דבור מן הנתינה יאמר בפני נכתב ובפני נחתם: אבל זמן מרובה אחרי הנתינה אינו מועיל ואפילו מבית לעליה צרי' שיאמ' בפני נכתב ובפני נחתם: והאיש עושה שליח להולכה והשליח עושה שליח בב"ד והאשה עושה שליח לקבל גיטה מיד בעלה אבל מיד שליח בעלה לא תעש' שליח לקבל גיטה בתחלה אבל בדיעבד כשר כרבי חנינא וכן פסקו רב האי גאון ורב אלפס: והכל כשרים להביא גט אפי' נשים שאינן נאמנות לומר מת בעליך ואפי' קרובות חוץ מחרש שוטה וקטן גוי ועבד וסומא בחוצה לארץ: אמר אביי השנים שנותנין גט לפניהם צריכין לקרות שתי פעמים ופירש ר"י ב' פעמים אחת קודם נתינ' ואחת לאחר נתינה ואם לא קראוהו כלל פסול אבל אם קראוהו מיד אחר הנתינה אע"פ שלא קראוהו קודם או קראוהו קודם ולא קראוהו אחר נתינה כשר בדיעבד: שנינו הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה מגורשת: אבל ברה"ר אפי' בתוך ד' אמות אין מועיל עד שיהא בידה וכשהעדים חותמין בגט צריך שלא יהא הסופר אחד מהם: דאמרינן התם חתם סופר ועד אחד גט פסול. וגם אם אמר הבעל לשני' אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו פסול: כדאמרינן עד שישמע קולו לאפוקי ממאן דמכשר באומר אמרו ואע"ג דהוו תרי חומרי דסתרן אהדדי: כיון שלא נתברר לנו הלכה כמאן צריך ליזהר משניה' ולא ישלח אדם כתב ידו לסופר ולעדים לכתוב לו גט ולחתום בין שהוא חרש בין שהוא פקח: אבל אשה יכול' לעשות שליח לקבל' מתוך הכתב: וחרש מעיקרו כשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה: בין חרש בין פקח שנשתתק בודקין אותו ג' פעמי' אם אמר על לאו לאו ועל הן הן כותבין גט לאשתו על פי רמיזותיו ובסירוגין דאמר תרי לאו וחד הן או תרי הן וחד לאו או בפירות של ימות הגשמים בימות החמה או להפך: ובעל שיש לו שני שמות חלוקין ואחד מהם עיקר: יכתוב העיקר קודם אנא פלוני דמתקרי פלוני: וכן האשה ודוקא היכא דאתחז' בשני שמות חלוקין: אבל לא איתחזק כשר בדיעב' ואין צריך לכתוב יצחק דמתקרי חקין וכן כל כיוצא בזה: והכופר בתורת משה אין צרי' לכתו' שם גיות בגיטין: ואם כתב שם יהדות וכל שום וחניכה שיש לו טוב הדבר: וצריך לכתוב שם העיר שהסופר והעדים עומדין שם בשעת כתיבה: כשכותבין למנין שאנו מנין כאן במקום פלוני: גם מקום דירת הבעל והאשה ועכשיו שאין יודעין עיקר דירתן כותבין מקום עמידתן בשעת כתיבת הגט וכשכותבין גט לאיש לשלוח לאשתו שהיא במקום אחר: אין כותבין מקום האשה כלל: לא בלשון דירה ולא בלשון עמידה: ומקו' הלידה נמנעו מלכתוב לפי שיש טועי' בהם ושכיב מרע שכות' גט לאשתו על תנאי צריך שיאמר אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט ואם יעמוד מחליו הגט בטל ואם חלה אח"כ צריך לכתוב אחר וצריך שיאמ' מעכשיו וגוסס המדבר מצוה להזקיקו לכתוב גט לאשתו רק שיהיה בדע' מיושבת משעת הצווי עד סוף הכתיבה וחתימת הגט וכן בשעה שנותנין הגט : וצריך שלא תתייח' עמו כל ימי החולי משו' חשש גט ישן: ואם קבע זמן לתנאו צריך שיתקיי' התנאי בתוך הזמן: ואם אמר בתנאו לאחר שבוע: רצה לומר שנה אחר שנה ר"ל חדש אחר חדש ר"ל שבת לאח' שבת ג' ימים: נערה המאורסה היא ואביה מקבלין גיטה והוא הדין לקטנה: וכל שאינ' יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש: פירש רש"י אפילו על ידי אביה: ורבינו תם פירש דמתגרשת ע"י אביה ונשתטית היא או נשתטה הוא לא יוציא וקטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה: אבל היא יכולה לקבל דאמרינן פ' הניזקין על הקטנה שנישאת שמקבלת גיטה: ונכתב ביום ונחת' בלילה פסול אבל אם נכתב בלילה ונחתם ביום אפי' לא ניתן עד ימים מרובים כשר ואין לחוש משום מוקדם: ועידי הגט אין חותמין זה בלא זה אלא זה בפני זה: ויזהיר שלא ירחיקו חתימתן מכתיב' הגט שיעור שני שיטין: ואין מסיימין הגט אלא בסוף השיטה פן יחתמו העדי' באות' אמצע שיטה: ואין למידין משיטה שלמעלה ממנה ולפעמים יהא באותה שיטה עיקרו של גט: או אם יחתמו העדי' רחוק מן כתב אמצע שיטה אחרונ' יכול לזייף בחצי החלק מה שירצה: וכן נהגו לחתום העדי' בתחלת השיט' זה תחת זה: ועידי הגט שאין יודעין לקרות קורין בפניהם וחותמין ואם אינם יודעים לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו: ומיהו טוב לחזור אחר עדים שיודעים לחתו': האש' שעשת' שליח לקבל גיטה צריך לעשותו בפני עדים ויכתבו לו כתב וכשיקב' הגט יקבלנו בפני עדי': ויכתבו לו כתב : טופס הגט מן הספר הזה בשני בשבת בעשר' ימים לירח כסליו שנת חמש' אלפי' וחמש וארבעי' לבריא' עול' למנין שאנו מנין כאן בפר"יש מתא דיתב' על נהר שינא ועל נהר ביברא אנא פ' המכונ' פלוני בר פלוני העומד היו' בפרי"ש מתא דיתבא על נהר שינא ועל נהר ביברא צביתי ברעו' נפשאי בדלא אניסנא ושבקית ופטרי' ותרוכי' יתיכי ליכי אנת אנתתי שרה בת פלו' העומד' היום בפריש מתא דיתב' על נהר שינא ועל נהר ביברא דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקי' ותרוכי' יתיכי ליכי די תיהווייין רשאה ושלטא' בנפשיכי למהך להתנסב' לכל גבר די תיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעל' והרי את מותר' לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל: והכותב לא יכתוב ודין בי"וד אלא ודן ולא איגר' בי"וד אלא ואגרת די תיהוייין שלש יודי"ן לבד יו"ד של ד"י ושל ת"י וכן דיתיצבייין ה' יודי"ן בין הכל ויכתב למהך בלא יוד ויתלה רגל של ה' שלא תראה כחי"ת ויאריך ו"או של וכדו ושל שבוקין ושל תרוכין ופטורין ושל ותרוכית ויכתוב להתנסבא בה"א ולא לאתנסבא בא"לף: כל סדר הגט בין לשליחות בין להולכה מכאן ועד סוף הסדר הכל משיטת מורי רבי פרץ ש"י. בחמישי בשב' בתשע' עשר יום לירח כסליו שנת חמשת אלפי' וארבעי' לבריא' עולם למנין שאנו מנין כאן בפלו' מתא דיתבא על נהר שינא. ועל נהר אשינא אנא פלוני המכונה פלוני בר פלו' העומד היום בפלו' מתא דיתבא על נהר פלו' צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלוני' המכונ' פלו' בת ר' פלו' העומד' היו' בפלוני' מתא דיתב' על נהר פלו' ועל נהר פלו' דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרי' ושבקי' ותרוכי' יתיכי ליכי די תיהוייין רשאה ושלטא' בנפשיכי למהך להתנסב' לכל גבר די תיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעל' והרי את מותר' לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל. שמעון בן הרב ר' יהודה עד ראובן בן הנדיב רבי יצחק עד. בשיטה אחרונה כדת משה וישראל ולא יותר וספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין הכל קוד' שיטה אחרונ'. זה טופס הגט נעתק מטופס אחד שנחתם בו רבי יחיאל שהלך לעכו. אך שהיה כתוב בו ימחה בה"א: ואמנם שמע מורי הרב שיחיה מפי ה"ר יקר בשם רבינו שמואל מקוצי שהיה כתוב ימחא בא' ועיר שמספקי' מבארות כותבין על מי בארות צריך לתת הקלף והדיו והקולמוס לבעל האש' וצריך שיצוה הבעל לסופר לכתוב גט לשם פלונית אשתו בפני עדים כשרים שאינם קרובים לאשה ולבעל ולא זה לזה וצריך שיהיו החתומים בו אצל הסופ' בשע' כתיבת הגט לכל הפחו' בשיט' ראשונ' וכן שליח להולכה: וצריך שיאמר הסופר בפני אות' עדים שהוא כותב לשם גירושי פלוני' המכונ' פלונית וצריך ליזהר שלא יעשה הבעל שליח לומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וצריך שיצוה הבעל לסופר לכתוב הרב' גיטין עד שיהיו לדעת הרב שהוא דר בעיר או להחמיר יותר וצריך לכתוב מכתיב' גסה שקורין גרוש"א בלע"ז וצריך לחתוך הקלף קודם הכתיב' וצריך לשרטטו שיהיה בו י"ב שיטין: וצריך שיהיה ארכו יותר על רחבו מן הי"ב שיטין ארכו קרוי מתחלת הגט עד סופו לצד העדים אמנם נהגו שלא להקפיד וצריך שיהו הה"ין תלויין לכרעיהו וכן מן הק"וף וה' דלמהך להרחיק' יותר: וצריך שתהא כל אות ואות מוקפת גויל וצריך שלא יהיו האותיו' חוץ לגליון: וצריך שלא יהא שום טשטוש בגט: ושלא יכתוב על המחק: ואם יפול דיו בתוך האות שלא לתקן על ידי מחיקה וצריכי' העדי' לחתום בתחיל' השיטה זה תחת זה: ולפרש לשמה בשעת החתימה: וצריך שיכירו הגט בשעת נתינה: ולא ירחיקו חתימתן שני שיטין: ולא יחתמו אלא זה בפני זה: וצריך לבטל כל מודעי: וצריך למקריה קודם נתינה ואח' נתינה: וצריך שיהי' כל הגט יבש בשע' נתינ': וצריך לשום חרם על כל העומדי' שם שלא יוציאו לעז על הגט ואם נשבע האיש ליתן הגט צריך שיתירו לו קודם שיתן שלא יהיה דומה לאונס אך ערבות יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס: ואלה משפטי הימים יכתו' בשלישי בשבת ברביעי בשבת בחמישי בשבת ביו"ד באמצע: בשני בששי בלא יו"ד באמצע ביום אחד לירח פלו' בשני ימים בשלשה ימים בארבעה ימים בחמש' ימי': בשש בשבע' בשמנ' בתשעה בעשרה ימים: באחד עשר יום: בשנים עשר יום בשלשה עשר יום. בארבעה עש' יום. בחמש' עשר יום. בששה עשר יום בשבעה עשר יום: בשמנה עשר יום בתשע' עשר יום: בעשרים: באחד ועשרים בשנים ועשרים בשלשה ועשרים בארבעה ועשרי': בחמשה ועשרים: בשבעה ועשרים בשמנה ועשרים: בתשעה ועשרים יום ואם ר"ח ב' ימים אם יכתוב הגט ביום ב' יכתוב בא' לירח פלוני: כי חשבונו מיום ב' ואם כתבו ביום א' היה נראה לכתו' בל' יום לירח פלוני שהוא יום א' לירח פלוני: ונראה למורי הר"פ שיש למנוע מלכתוב אז באותו יום גט ולדחות המעשה עד למחרת שלא להכניס ראשו בשום נדנוד ספק ואם אותה שנה עיבור וכותבו באדר ראשון יכתוב לירח אדר הראשון: ואם באדר השני יכתוב בכך וכך לירח אדר השני: "עד "כאן "משפט "הימים "בלשון "זכר והא לך השנים בלשון נקבה: בשנת חמשת אלפים ואחת לבריאת עולם: ושתים ושלש: וארבע וחמש: ושש ושבע: ושמנה: ותשע ועשר ואחת עשרה ושתים עשרה: ושלש עשרה תיבה ראשונה מאלו השתים לשון נקבה: עד עשרים והשניה בלשון זכר: אבל בימים להפך: אחד עשר שני' עשר תיבה ראשון זכר ותיבה שניה נקבה עד עשרי': ומשם ואילך בימי' הכל לשון זכר: כאשר בארתי למעלה: עשרים ואחד יום וכו' אבל בשנים מעשרים ואילך תיבה שניה נקבה: כגון עשרים ואחת: עשרים ושתי' עשרים ושלש: המנין המועט בלשון נקבה וכן לעולם: דין שליח להולכה צריך לעשות בעדים: אך אין צריך להביא לא שטר ולא עדים שעשאו הבעל שליח להולכה כדמשמע בההיא דאתיוה בי תרי וכן כתב רבינו תם להרב רבי פטר: ומה שכתב בתיקון שטרות שטר הרשאה לשולח גט לאשתו ממקום למקום נראה שאין צריך אלא לפי שכתוב בה שנותן הבעל לשליח רשות לעשות כמה שלוחים אפי' לא יחלה ולא יאנס אמנם הורגלנו עתה להצריך שטר הרשאה וזהו הלשון: בפנינו חתומי מטה בכך בשבת בכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא מסר פלוני בר פלוני גט לפלוני בר פלוני להוליך אותו לאשתו פלונית בת רבי פלוני: וכך אמר לו בפנינו פלוני בן פלוני הבעל לשלוחו רבי פלוני בר פלוני הולך גט זה לאשתי פלונית בת רבי פלוני ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשות נעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים וליתן גט לאשתי פלונית בת רבי פלוני בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך והגט שנעשה עליו רבי פלוני בר פלוני שליח להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחת' בפלונית מתא בכך בשבת בכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם ועדים החתומים בו פלוני בר פלוני ופלוני בר פלוני ובפנינו בטל רבי פב"פ הבעל כל מודעות שמסר על גט זה. וגם בפנינו קבל עליו בחרם פלוני בר פלוני הבעל שלא לבטל את הגט ולא את השליח. ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו: פב"פ פב"פ. סדר שליח להולכה: כיצד ימסרנו הבעל לשליח בפני עדים ויקראוהו קודם מסירה ואחרי מסירה לשליח משום דלמא עייליה לבי ידיה וחלפוה: וזה הלשון יאמר הבעל לשליח: הולך גט זה לאשתי פלוני' המכונ' פלונית בת רבי פלוני ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ותהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם: וקודם מסירתו לשליח יבטל כל מודעי דאית ליה וגם טוב שיקבל עליו בחר' שלא לעשות שום ביטול בגט ולא בשליח: והשליח יאמר לאשה הילך גט זה מפלוני בעליך המכונה פב"פ והתקבלי גיטך זה והרי את מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב: ובפני נחתם: והכל יאמר בשע' נתינ' קודם שיגיע גט לידה ויתנהו לה בפני שלשה: כי אע"ג דקיימא לן כמאן דאמר בפני שנים משום דעד נעש' דיין והשליח משלים השלשה מכל מקום טוב שיתנהו בפני שלשה פן יבא לטעות כשהשליח קרוב לבעל או לאשה: כדאמר תלמודא וגם לפרסם הדבר ואין צריך שישבו השלשה דאף על גב שהם כעין דייני' לקבל עדות השליח שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם: מכל מקום הא קיימא לן בירושלמי הדיינין שקבלו העדות מעומד של הדייני' הוי שפיר קבלת עדות והכא דקיום שטרות דרבנן אפילו לכתחלה נמי. ותדע שהרי על כרחין השליח שמעיד בפני נכת' ובפני נחתם צרי' לעמוד בשעת אמירתו כדין עדים ואפילו הכי מצטרף לשלשה ונעשה דיין: אמנם שמעתי כי מורי הרב מנחם בן הרב רבי שמואל היה מצריך להושיב השלשה כדין דיינין לקבל עדות השליח שיאמר בפנ"כ ובפני נחתם ואולי לא היה אומר אלא לכתחילה אבל בדיעבד אין לחוש אם עמדו השלש' ולא ישבו בשעת העדאת השליח בפני נכתב ובפני נחתם ואם הבעל רך בשנים נראה טוב להצריך לדקדק אחריו אם הביא סימנים כשעושה שליח להולכה דהא אין קטן עושה שליח: ומיהו אם יש לו זקן בפניו אין לחוש יותר: דין שליח לקבלה צריך שטר הרשאה: זכרון עדות שהיתה בפנינו עח"מ בכך בשבת בכך לחדש פלוני שנת כך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא דיתבא על נהר פלונית איך מרת פלוני' המכונה פלונית בת פלוני. העומדת היום בפלוני' מתא דיתבא על נהר פלוני מנתה בפנינו את פב"פ להיות שלוחה לקבל גיטה מיד פלוני בעלה המכונה פב"פ ובפנינו אמרה לזה פב"פ שלוחה התקבל לי גיטי מיד בעלי ותהא ידך כידי וקבלתך כקבלתי ותזכה לי בו ותקבלהו לי ומיד שיגיע הגט לידך אהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ומה שנעשה בפנינו ושמענו וראינו כתבנו וחתמנו לה לראיה על מינוי שליחות קבלת גיטה והכל שריר וקיים. פב"פ עד. פב"פ עד. ויחתמו זה תחת זה: וצריך שיחתמו שני בני אדם שתהא חתימתן ניכרת וידוע במקום הנתינ': ואף אם יקיימום בהנפק צריך שיהיו חתימות הדיינים ניכרות וידועות לבני מקום הנתינ': וגם צריך ליזהר ולדקדק שתהא האשה שעושה שליח לקבלה גדולה בשנים ובסימנים ואם אין השנים ידועות כי אם על פי האב צריך רבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן כמו לעניין חליצה: דהא קטנה אין עושה שליח ובשעת נתינת הגט ליד השליח לקבלה יושיב הבעל בית דין כשרים והגוני' שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה ולא לשליח הקבלה ויראו בשט' הרשא' החתימות אם הם ניכרות וידועות להם ואחרי אשר יכירו החתימות של שטר הרשאה של שליח לקבלה יביא הבעל הגט בפניהם ויקראוהו קודם הנתינה ויחזירוהו לו ויבטל הבעל כל מודעות ויתנהו ליד השליח לקבלה ויאמר לו התקבל גט זה לפלונית אשתי המכונה פב"פ והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם ולא יטיל בו שום תנאי ויחזרו ויקראוהו אחר נתינה והדיינים יכתבו עדותן וימסרו ביד שליח לקבלה ויכתבו כך: ביום פלוני בשב' בכך לירח פלוני שנת כך לבריאת עולם למנין שאנו מני' כאן בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני אנחנו ב"ד ח"מ: במותב תלתא הוינא ובא פלוני בר פלוני המכונה כך העומד היום בפלונית מתא דיתבא על נהר פלונית וגירש את פלונית אשתו ב"פ המכונ' כך וכן ונתן גיטה לפב"פ שעשאתו אשתו בעדים שלוח' לקבל גיטה מפלוני בעל' בן פ' ואמר לו התקבל גט זה לפלוני' אשתי בת פלוני המכונה כך וכך והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם וקודם נתינתו ביטל לפנינו כל מודעי דהוה ליה שאם מסר שום מודעא תהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין. אלא גירשה גירושין גמורים: והגט קרינוהו וראינוהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גרושי פב"פ מבעלה פב"פ שנתן גט ביד שלוחה לקבלה כתבנו וחתמנו לה שטר זה להיות בידה לזכות ולראיה. הכל שריר וקים. פלוני בר פלוני דיין. פלוני בר פלוני דיין. פלוני בר פלוני דיין. זה תחת זה וגם הבעל יכתוב תחת חתימתן כך. אני פלוני הח"מ המכונ' פ"בפ העומ' היום בפלונית מתא דיתבא על נהר פלו' גרשתי את אשתי פלוני' המכונה פב"פ וגירשתיה בפלונית מתא דיתב' על נהר פלוני בפני ב"ד פב"פ ופב"פ ופב"פ החתומי' בשטר של מעלה וגרשתיה גירושין גמורין בבטול כל מודעי: ובלא שום תנאי ככל הכתוב למעלה ושטר' וחתימותיה' אמת הוא ובעבור כי הכל אמת כתבתי גם אני שטר זה להיות לה גם כתב ידי לראיה ולזכות שלא יהא לי פתחון פה לערער על דבר זה כלל כי שטר ב"ד החתומים וחתימותיהן אמת שריר וקיים פב"פ: הנה פירשנו לך דין שליח לקבלה: אבל נכון שלא לעשות שליח לקבל' שאין אדם יכול לצא' ידי חובתו נקי וצריך שהשלש' דייני' שהם בשעת נתינה שיכירו חתימו' העדי' שחתמו בשטר אשר עשתה לשלוחה לקבל גיטה: ולא סגי מן החתימות אשר הם מעיר לעיר: משום דילמא לא הכירו החתימות מכולם: וצריך לקיים כל שלשה בגט דקיום שטרות בשלשה הלכך נכון להחמיר שלא לעשות שליח לקבלה: עד כ"אן לש"ון מור"י הרב ר' פר"ץ נחזו"ר לענ"ין הס"פר:

1 לגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. שם

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »